החלטה בתיק ת"א 24138-05-11

(בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת המל"ל)

רקע כללי

1.      לפניי בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת המוסד לביטוח לאומי בעניינו של התובע בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.      המשיב, יליד 1978, הינו התובע בתביעה על פי החוק. המבקשת הינה מבטחת האופנוע עליו רכב המשיב בזמן התאונה בביטוח חובה.

3.      ביום 03.04.09 נפגע המשיב בתאונת דרכים כמשמעה בחוק (להלן: "התאונה") עת היה בדרכו לעבודה. בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה נחבל המשיב, בין היתר, בצלעות, שכם  ובברך ימין. בדיקה טומוגרפית של בית החזה אובחן המשיב כמי שסובל משברים בצלעות 3-7 מימין ושבר בסקפולה מימין. המשיב אושפז במשך ל- 5 ימים.

4.      התאונה הוכרה על יד המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה. המשיב הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות.

5.      ועדה הרפואית  מדרג ראשון קבעה כי לא נורתה למשיב נכות כלשהי בגין התאונה שבנדון.

6.      המשיב הגיש ערר לועדת העררים. הערר התקבל ונקבעה למשיב נכות בשיעור של 10% בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני.   

טענות הצדדים

7.      המבקשת טענה כי המשיב כלל לא התלונן על כאבים בגב בסמוך לתאונה הנוכחית, המבקשת סומכת את ידיה על תעודות אי הכושר שניתנו למשיב ובהן לא צוינה כל תלונה על כאבים בגב. 

8.       עוד הוסיפה המבקשת כי, הועדה הרפואית התעלמה כליל מעברו הרפואי של המשיב. כך טענה המבקשת, כי המשיב היה מעורב בשתי תאונות עובר לתאונה נשוא התביעה ענייננו, ובשתיהן נגרמו לו פגיעות בגב והוא התלונן על כאבים בגבו כתוצאה מהן. לטענתה, לא הונח בפני הועדה הכרטיס הרפואי ומלוא המסמכים הרפואיים הרלוונטיים המלמדים על עברו העשיר של המשיב. לדידה, אף אם אלה הונחו בפניה, הרי היא לא נתנה את הדעת למצבו קודם לתאונה, הואיל ואלה לא קיבלו ביטוי בקביעתה.

9.      כמו כן, טענה המבקשת כי נפלו פגמים בהליך שפני הועדה אשר מצדיקים ביטול החלטתה, בכך שהמשיב נתן הצהרה כוזבת בטופס הבקשה לקביעת דרגת נכות והצהיר כי לא סבל מכאבים דומים בעברו.

10.  המבקשת סקרה בבקשתה את מקבץ האבחנות והממצאים שהיו למשיב עובר לתאונה, תלונות שהועדה לא נתנה את הדעת עליהן.

11.  המשיב מתנגד לבקשה וטען כי מדובר בבקשה טורדניות שמטרתה לרוקן מתוכן את מטרת סעיף 6 לחוק.

12.  המשיב טען כי, הונח בפני הועדה הרפואיות  מלוא החומר הרפואי והכרטיס הרפואי. לטענתו לא הוסתר מעיניה מאומה. עוד הוסיף המשיב כי הועדה הרפואית הייתה ערה למצבו הרפואי הקודם של המשיב ודנה בו ולכן אין מקום להתיר למבקשת להביא ראיות לסתור.

13.  כמו כן טען המשיב כי תלונותיו בעבר על כאבי גב הינן תלונות חולפות ללא כל ממצאים פתולוגים לאחר שנמצא בצילומים כי הכל תקין.

דיון והכרעה:

14.  הלכה פסוקה היא כי הבאת ראיות לסתור, לפי סעיף 6ב סיפא לחוק הפיצויים, מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד ונסיבות יוצאות דופן. (ראה: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ. טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77, 82) . על פי נוסחו של סעיף 6ב לחוק הפיצויים היתר להביא ראיותלסתוריעשה אם ראוי הדבר לשם עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו.

15.  יחד עם זאת, נקבעו בפסיקה עילות מסגרת המהוות קו מנחה למתן היתר להבאת ראיותלסתור כאשר כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו. עילות אלו עוסקות ב- " (א) טעמים משפטיים כגון:ב אם נראה לבית המשפט, כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית, קל וחומר - בטלות